רגעי החורבן מביאים עמם כאוס מוחלט, וביטחונן של הנשים העשירות והשאננות של שומרון קורס באחת. כאשר העיר מותקפת, הן נאלצות לנוס על נפשן בבהלה, בייאוש ובחוסר אונים.
המילים וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה מתארות את דרך מנוסתן. רוב הפרשנים מסכימים כי האויב יבקיע חורים ופרצות בחומת העיר, ודרכם יימלטו הנשים. הן לא יוכלו לצאת בבטחה דרך שערי העיר המסודרים, משום שאלו יהיו סגורים או שמורים היטב בידי האויב [מצודת דוד, אברבנאל]. התיאור אִשָּׁה נֶגְדָּהּ ממחיש את עוצמת הבהלה: כל אישה תברח היישר לפנים, אל עבר הפרצה הראשונה שתמצא מולה, מבלי לחפש פתחים אחרים [רש"י, רד"ק, שטיינזלץ]. מנוסה זו תהיה בבדידות מוחלטת, כל אישה לעצמה וללא איש שיגן עליה [אברבנאל]. מנגד, יש המפרשים את המילה וּפְרָצִים לא כשברי חומה, אלא כתיאור של אנשים פריצים ונשים פרוצות שיצאו לקראתן ויקבלו אותן בביזיון [מלבי"ם].
שיא הטרגדיה מתואר במילים וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה. הפועל "והשלכתנה" מבטא את המהירות, הבהלה והרדיפה האלימה שבהן יהיו נתונות הנשים [מצודת ציון]. לגבי משמעות המילה הַהַרְמוֹנָה, קיימות מספר גישות מרכזיות. הגישה הרווחת היא שהמילה מקבילה למילה "ארמון", כאשר האות ה' בתחילתה מחליפה את האות א', והאות ה' בסופה משמעותה כיוון אל המקום [רד"ק, מצודת ציון]. מכיוון שבימי קדם ארמונות המלכים נבנו לרוב מחוץ לחומות העיר, הנשים ישליכו את עצמן מתוך העיר אל הארמון בניסיון נואש למצוא בו מחסה ומעוז מפני האויב הרודף [מצודת דוד, אברבנאל].
גישה שונה מפרשת שהנשים לא יברחו אל הארמון כדי להינצל, אלא יושלכו בכוח אל תוך הרמון נשים, בית סוהר או מחנה מעצר של השליט הכובש, שם ירוכזו ויהפכו לשפחות ולפילגשים בביזיון גדול [מלבי"ם, שטיינזלץ]. פירוש נוסף קושר את המילה הַהַרְמוֹנָה לשורש ארמי שמשמעותו ציווי ושררה. לפי גישה זו, הנשים יושלכו ויאבדו את כל הגאווה, הסמכות והשלטון שהיו להן בעבר [רש"י, אברבנאל]. הפירוש הטראגי ביותר מציע כי המילה "והשלכתנה" אינה מתייחסת לנשים עצמן, אלא לילדיהן; מתוך רעב, צמא וייאוש עמוק, האמהות ישליכו את ילדיהן אל ההר כדי שלא יצטרכו לראות במותם בייסורים, בדומה למעשה הגר בישמעאל [אבן עזרא].