יצא לכם פעם להרגיש כל כך בטוחים במקום מסוים, עד שחשבתם ששום דבר לא יכול להרוס את השלווה שלכם? כך בדיוק הרגישו פעם הנשים העשירות של העיר שומרון. אבל כשהאויב התקיף את העיר, תחושת הביטחון שלהן נעלמה ברגע והן נאלצו לברוח בבהלה. מכיוון ששערי העיר המסודרים היו סגורים ושמורים, הן נמלטו בדרך של וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה, כלומר דרך חורים ופרצות שהאויב עשה בחומת העיר. מרוב פחד, המצב היה של אִשָּׁה נֶגְדָּהּ, כל אישה פשוט ברחה ישר קדימה אל החור הראשון שראתה מולה, מבלי לחפש פתחים אחרים ולגמרי לבדה. המילה וְהִשְׁלַכְתֶּנָה מתארת את המהירות הגדולה והבהלה שבה הן ברחו. ולאן הן ניסו להגיע? הַהַרְמוֹנָה. המילה הזו דומה מאוד למילה ארמון. בימי קדם, ארמונות המלכים נבנו בדרך כלל מחוץ לחומות, והנשים רצו לשם במהירות בתקווה למצוא בארמון מקום מחסה בטוח.
עמוס, פרק ד׳, פסוק ג׳
וּפְרָצִ֥ים תֵּצֶ֖אנָה אִשָּׁ֣ה נֶגְדָּ֑הּ וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמ֖וֹנָה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.