קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג לא יפה, ובמקום לבקש ממנו להפסיק, פשוט אמרתם לו: "בסדר, תמשיך ככה ונראה מה יקרה בסוף"? ככה בדיוק הנביא מדבר אל העם. האנשים חשבו שאם הם רק יביאו המון קרבנות, זה יכסה על כל המעשים הרעים שלהם. לכן, הנביא לועג להם. כשהוא אומר להם בֹּאוּ בֵֽית־אֵל וּפִשְׁעוּ, הוא ממש לא מצווה עליהם לחטוא באמת. הוא בעצם אומר להם: "תמשיכו לעשות מה שאתם רוצים עד שתקבלו את העונש שלכם". הוא מזכיר את בית אל, כי שם היה המרכז שבו העם עבד לעגל הזהב.
הנביא ממשיך ושולח אותם גם אל הַגִּלְגָּל, ושם הוא אומר להם הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ. הגלגל היה פעם מקום קדוש מאוד, המקום הראשון שבו עמד המשכן כשבני ישראל עברו את נהר הירדן. נביאי השקר ניצלו את העבר המיוחד של המקום הזה כדי לשכנע את העם לעבוד שם עבודה זרה, והחטא שם הפך להיות אפילו גדול וחמור יותר מהחטא בבית אל.
העם היה כל כך מבולבל, שהם לקחו את החוקים של ה' ועשו אותם עבור הפסלים. לכן הנביא אומר להם וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם. המילה יָמִים כאן פירושה שנים. בדיוק כמו שהתורה ציוותה להביא מעשרות פעם בשלוש שנים, כך הם הקפידו להביא את הקרבנות שלהם בכל בוקר ואת המעשרות שלהם בכל שלוש שנים אל עבודת האלילים, מתוך מחשבה שגויה שזה מה שיכפר על התנהגותם.