קרה לכם פעם שקיבלתם אזהרה קטנה, רק כדי שתספיקו לתקן את ההתנהגות שלכם לפני שיקרה משהו חמור יותר? כך בדיוק ה' נוהג עם בני ישראל. הוא מביא עליהם קשיים מסוימים, לא כדי לפגוע בהם סתם, אלא כדי לעורר אותם ולתת להם הזדמנות לחזור בתשובה לפני שיהיה מאוחר מדי.
המילים וְגַם אֲנִי מלמדות שה' מתנהג איתם במידה כנגד מידה. מכיוון שבני ישראל הפסיקו להביא קורבנות והשאירו את המזבח של ה' ריק ונקי לגמרי, ה' משיב להם באותה צורה. הוא מביא עליהם מצב של נִקְיוֹן שִׁנַּיִם. למה הכוונה? בדרך כלל כשאוכלים בשר, שאריות נתקעות בין השיניים. אבל בגלל שאין להם בשר לאכול, השיניים שלהם נשארות נקיות לגמרי. יחד עם זה יש להם וְחֹסֶר לֶחֶם, כלומר רעב ומחסור גדול באוכל. הרעב הזה לא קרה בגלל שלא ירד גשם, אלא בגלל שאויבים היו נכנסים לארץ שוב ושוב ולוקחים את כל היבולים והחיות שלהם.
אבל הדבר העצוב ביותר הוא שלמרות כל הקשיים והרמזים שה' שלח להם, הם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, כלומר לא חזרתם אליי. העם התעקש, סירב ללמוד את הלקח, ולא רצה לשוב אל ה' גם כשהיה להם קשה מאוד.