חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מרגיש שהוא כל כך מיוחד ואהוב, עד שהוא בטוח שמותר לו לעשות הכל ושתמיד יוותרו לו? עם ישראל הרגיש גאווה גדולה. העם חשב שבגלל שה' בחר בו והוציא אותו ממצרים, הוא תמיד יהיה מוגן, גם אם האנשים לא יתנהגו יפה. לכן, ה' פונה אליהם ושואל אותם שאלה מפתיעה: האם אתם לא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים בעיניי? כושיים הם אנשים שמגיעים מארץ רחוקה ויש להם עור כהה. ה' מסביר לעם שכשם שאדם לא יכול לשנות את צבע עורו, כך הם מתעקשים באותו הזמן להישאר בהרגלים הרעים שלהם ולא מוכנים לשנות את ההתנהגות שלהם לטובה.
כדי להסביר להם שהם לא יכולים לעשות מה שמתחשק להם רק בגלל שהם נבחרו, ה' מזכיר להם שהוא המנהיג של כל העולם. נכון שהוא עשה נס והוציא את ישראל ממצרים, אבל הוא גם זה שהעביר עמים אחרים ממקום למקום. הוא זה שהביא את הפלשתים ממקום שנקרא כַּפְתּוֹר, ואת הארמים ממקום שנקרא קִּיר. ה' בעצם אומר להם שהיציאה ממצרים היא לא אישור להתנהג לא יפה. ה' דואג ומשגיח על כל העמים בעולם, והוא מצפה מעם ישראל לא להיות שאננים, אלא לקחת אחריות ולבחור תמיד בדרך הטובה והנכונה.