דניאל, פרק ח׳, פסוק כ״ה

מנהיג עריץ זה מבסס את שלטונו וְעַל שִׂכְלוֹ, כשהוא נשען על תחבולות ושכל חריף במקום על כוח צבאי, ובזכות חוכמתו וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ להערים על מתנגדיו. הצלחותיו מובילות לכך שוּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל, והוא מתמלא בגאווה עצומה שבעקבותיה וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים, תוך ניצול חלקלקות לשון כדי להשמיד בבוגדנות אנשים תמימים שיושבים עמו בשאננות. שיא גאוותו מתבטא בכך שוְעַל שַׂר שָׂרִים יַעֲמֹד, כאשר הוא מתנשא מעל כל השרים האנושיים, ואף מורד בה' מלך המלכים ומבטל מצוות יסודיות. למרות זאת, סופו להתרסק בפתאומיות והוא וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר, כלומר ימות מבלי שיד אדם תכה בו, בין אם כוחו יכלה מעצמו ובין אם ימצא את מותו בנסיבות משפילות ובלתי צפויות.