גאוותו והרסנותו של האויב הגיעו עד לפסגת הקודש, כאשר הוא חירף את ה' עצמו והעז לפגוע בביתו, ולכן וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל. בעקבות זאת וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד, כלומר קורבן התמיד סולק ובוטל על ידי חילות האויב, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ כאשר בסיס הבית ויסודו נחרבו ונשרפו. מנגד, יש המפרשים תיאור זה כתפנית חיובית שבה שַׂר הַצָּבָא, הלא הם החשמונאים, הִגְדִּיל את כוחו וניצח, ובזכות זאת קורבן הַתָּמִיד התרומם מחדש. עם זאת, גם לפי גישה זו סופו של החזון קשה, שכן לאחר תקומת המקדש הוא עתיד להיחרב שנית.
דניאל, פרק ח׳, פסוק י״א
וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ (הרים) [הוּרַ֣ם] הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.