חזון נבואי זה מציג תפנית דרמטית במערך הכוחות העולמי, כאשר כוח חדש, מהיר ועוצמתי מופיע לפתע וקורא תיגר על האימפריה השלטת. החזון נפתח במילים ואני הייתי מבין, כלומר דניאל מתבונן במראה בתשומת לב רבה ובכוונת הלב [מצודת דוד, שטיינזלץ], תוך שהוא מנתח את מצבה של האימפריה הקודמת ותוהה האם הצלחתה תאריך ימים [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].
לפתע מופיע צפיר העזים, שהוא תיש או שעיר [רש"י, מצודת ציון]. רוב הפרשנים מסכימים כי התיש מסמל את אימפריית יוון בהנהגתו של אלכסנדר מוקדון. בחירת החיה אינה מקרית, והיא נושאת מספר משמעויות. התיש, שהוא בעל חיים קטן, מדגיש את ממדיה הצנועים של יוון בתחילת דרכה לעומת האיל העצום שקדם לה [מלבי"ם], וכן רומז לגילו הצעיר של אלכסנדר כאשר החל לכבוש את העולם. גישה נוספת רואה בתיש סמל לכוחות אפלים, בניגוד לאיל שסימל את פרס אשר סייעה בבניין בית המקדש [יוסף אבן יחיא].
התיש בא מן המערב על פני כל הארץ, שכן יוון שוכנת ממערב לפרס, ומטרתו הייתה לכבוש את העולם כולו ולחדור אל תוך גבולות הממלכה היריבה [אבן עזרא, מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. תנועתו מתוארת במילים ואין נוגע בארץ. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שתיאור זה מבטא מהירות עצומה, עד כדי כך שהתיש נראה כמרחף, עף או מדלג באוויר מבלי לדרוך על הקרקע. מנגד, יש המפרשים זאת במישור האסטרטגי: הצבא היווני לא התעכב בשום מקום אלא שעט ישירות אל עבר מלך פרס [מלבי"ם], או שאימת אלכסנדר נפלה על העמים והם נכנעו לו מיד, כך שלא נזקק להילחם ולגעת באדמה כדי לכובשה [יוסף אבן יחיא].
לתיש יש קרן חזות בין עיניו, כלומר קרן גדולה, בולטת וניכרת למראה [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. הקרן מסמלת את אלכסנדר מוקדון עצמו, המלך הגיבור והראשון של האימפריה [אבן עזרא, מלבי"ם]. מיקומה של הקרן בין העיניים מבטא את חוכמתו הרבה, שכלו וראייתו האסטרטגית, שבאמצעותם צפה על כל המתרחש והשפיל את כל מי שהעז לעמוד בדרכו [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].