החזון מציג כוח הרסני הצומח לממדים עצומים, עד שהוא נדמה כקורא תגר על מערכות השמיים עצמן. הפירוש כפשוטו רואה בכך תיאור של קרן שגבהה כל כך, עד שהשפילה ממש את גרמי השמיים [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים זאת כהתייחסות למאבק בעליונים, כאשר המילים עַד צְבָא הַשָּׁמַיִם מכוונות למיכאל, שר הצבא של מעלה [אבן עזרא].
עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במשל לעם ישראל, אשר נמשל לכוכבים ומהווה את נחלתו השמימית של ה'. על פי גישה זו, המילה וַתִּגְדַּל מצביעה על התעצמותו של הכוח שבא להילחם בישראל. בעוד שיש מי שרואה בביטויים מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים מילים נרדפות שנועדו לכפול את העניין לשם הדגשה ותוספת ביאור [מצודת דוד], פרשנים אחרים מוצאים בהם חלוקה למעמדות שונים בעם: מִן הַצָּבָא מרמז להמוני העם, ואילו וּמִן הַכּוֹכָבִים מכוון להנהגה הרוחנית – הכהנים, שרי האומה, הזקנים ומצדיקי הרבים [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].
הפגיעה בעם מתוארת במילים וַתַּפֵּל אַרְצָה, המבטאות גבורה והכנעה. מבחינה פיזית, הדבר רומז להמוני החללים שהרג אנטיוכוס בעם ישראל [יוסף אבן יחיא]. מבחינה רוחנית, מדובר בניסיון חסר תקדים, השונה מכל המלכויות הקודמות, להעביר את ישראל על דתם; הכוח הפיל אותם ממעמדם השמימי והקדוש מטה אל הארץ, כדי שיהיו ככל עמי הארצות העובדים אלילים [מלבי"ם]. לבסוף, המילה וַתִּרְמְסֵם מתפרשת כביטוי לשעבוד הקשה ועבודת הפרך שהוטלו על העם [יוסף אבן יחיא], או כתיאור של רמיסת והריגת חסידי ה' [מלבי"ם].