לאחר השאלה שנשאלה בחזון, ניתנת התשובה בצורה של חידה סתומה המקפלת בתוכה את סוד קץ הגלות והגאולה העתידית. המלאך המדבר פונה בתשובתו ישירות אל דניאל, כדי להודיע לו אישית את הדברים [מצודת דוד, מלבי"ם].
הזמן המוקצב מוגדר במילים עַד עֶרֶב בֹּקֶר. רוב הפרשנים מבינים ביטוי זה כמטאפורה לתהליך היסטורי של חושך ואור: ה"ערב" מסמל את זמן החורבן, הצרות והגלות, וה"בוקר" מסמל את זריחת הגאולה העתידית [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. יש המקשרים זאת להבטחה הנבואית בספר זכריה שבה נאמר כי "לעת ערב יהיה אור", כלומר הגאולה תצמח דווקא מתוך החושך [רש"י, מצודת דוד].
לגבי משך הזמן של אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, הגישה המרכזית היא כי מדובר בשנים, וכי המספר אינו מתייחס לצרה הקצרה של ימי החשמונאים, אלא לקץ האחרון ולביאת המשיח [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. עם זאת, ישנה מחלוקת מתי מתחיל מניין שנים זה. דעה אחת גורסת כי נקודת ההתחלה של החשבון סתומה ונסתרת, ורק בבוא המשיח יתברר למפרע מאיזה זמן החלה הספירה [מצודת דוד]. לעומת זאת, פרשנים אחרים סבורים כי הספירה מתחילה מיום החזון עצמו, וממנו יימשכו אלפיים ושלוש מאות שנים עד לגאולה השלמה [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא]. מנגד, ישנה דעה המציעה כי ייתכן שמדובר ביחידות זמן אחרות, כגון ימים [ביאור שטיינזלץ].
בסיומה של תקופה זו יתקיים וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ, מושג שזוכה למספר רבדים של ביאור. במישור הלאומי והפיזי, המשמעות היא שבית המקדש וקדושת ישראל ינצחו, לא יהיו עוד רצוצים, ויחזרו למקומם ולצדקתם כבראשונה [אבן עזרא, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. במישור הרוחני, יכופר עוונו של עם ישראל, יבוטלו הגזירות הקשות מן הגלות הארוכה, והעם יזכה לטובה המובטחת מאת ה' [רש"י, מצודת דוד]. מעבר לכך, התהליך יביא להכרה עולמית: צדקתה של האומה הקדושה תצא לאור, כל העמים יכירו באמיתות אמונתה, ויצטרפו לעבודת ה' לעולם [מלבי"ם, יוסף אבן יחיא].