הקרבה למלאך והמפגש עם ההתגלות השמימית מטילים על דניאל אימה כבדה, עד כדי אובדן חושים. אף על פי שדניאל לא שמע את דבר ה' באופן ישיר, ואף שהמלאך דיבר אליו וניסה לסייע לו בדבריו, עצם הנוכחות המלאכית הכריעה אותו והוא נפל והתעלף [יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ].
המילה נִרְדַּמְתִּי אינה מתארת שינה רגילה, אלא מצב של תרדמה עמוקה הנובעת מפחד, הלם ושיממון [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון]. במצב זה הוא נפל עַל־פָּנַי אָרְצָה, ונותר מושכב כשפניו צמודות לקרקע [מצודת דוד].
מכיוון שהדיבור לבדו לא הועיל כדי להקיץ את דניאל ממצבו, נדרשה פעולה פיזית. וַיִּגַּע־בִּי, המלאך עזר לו באמצעות מישוש ונגע בו, ממש כפי שאדם נוגע בחברו כדי לעורר אותו משנתו [מצודת דוד, יוסף אבן יחיא]. מגע זה, יחד עם דברי חיזוק, העניק לדניאל כוחות מחודשים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], וגרם לכך שוַיַּעֲמִידֵנִי עַל־עָמְדִי, כלומר הוא שב לעמוד על מעמד רגליו באותו האופן שבו עמד בתחילת החיזיון [רש"י, מצודת דוד].