תארו לעצמכם שאתם מקימים ארץ חדשה לגמרי. איך מחליטים מי ינהיג אותה? התורה מספרת לנו על הרגע שבו בני ישראל עומדים להיכנס לארץ ישראל, ומסבירה להם מתי ואיך נכון למנות מלך. ה' אומר להם שאי אפשר למנות מלך מיד. קודם כל צריך לסיים את המלחמות, להיכנס לארץ, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ ברוגע. למה לחכות? כדי שהעם יזכור שה' הוא זה שעזר להם לנצח ונתן להם את הארץ, ולא איזה מלך בשר ודם. חוץ מזה, אי אפשר למנות מנהיג כשהכל עדיין מבולגן, צריך קודם שהמצב יהיה יציב ורגוע.
כשהזמן הנכון יגיע, בני ישראל יבואו אל המנהיגים ויגידו וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כלומר יבקשו למנות עליהם מלך. התורה בעצם מצווה עליהם לעשות את זה, כי כל עם צריך מנהיג שיעשה סדר. העם יבקש מלך שיהיה כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי, כמו שיש לשכנים שלהם. אבל יש הבדל עצום בין מלך של עמים אחרים למלך של עם ישראל. מלך רגיל נמדד בכמה עושר יש לו, כמה צבא חזק הוא מקים וכמה כוח יש לו להחליט מה שבא לו. לעומת זאת, מלך ישראל תמיד כפוף לה' ולחוקי התורה. התפקיד הכי חשוב שלו הוא להיות דוגמה אישית טובה לכולם, להראות איך מתנהגים בדרך הישר ושומרים מצוות.
אז אם זו מצווה למנות מלך, למה מאוחר יותר, בתקופת שמואל הנביא, ה' כעס כשהעם ביקש מלך? התשובה היא שהם ביקשו מהסיבות הלא נכונות. במקום לבקש מלך כדי להתקרב לה' ולעשות סדר, הם נבהלו מהאויבים ורצו רק מפקד צבאי חזק שיציל אותם. הם שכחו לסמוך על ה', ורצו רק להעתיק את הכוח של העמים האחרים. מלך ישראל האמיתי הוא מנהיג שנבחר על ידי ה', ותפקידו הוא גם להנהיג את הארץ וגם לשמור יחד עם כולם על חוקי התורה.