יצא לכם לחשוב פעם איך זה להיות מלך? יש לכם ארמון ענק, עוצמה רבה, וכולם עושים בדיוק מה שאתם אומרים. במצב כזה, קל מאוד להרגיש גאווה ולחשוב שאתם הכי חזקים בעולם. כדי שמלך ישראל לא יתגאה ויזכור שתמיד יש מישהו מעליו, התורה נותנת לו משימה מיוחדת. הפעולה הראשונה שהוא חייב לעשות מיד כשהוא מתחיל למלוך, וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, היא להראות שהוא אינו מעל החוק ושהוא שולט מתוך רצון טוב של העם.
כדי לעשות זאת, וְכָתַב לוֹ המלך ספר תורה. גם אם הוא קיבל ספר תורה בירושה מההורים שלו, הוא חייב לכתוב בעצמו או לבקש מסופר שיכתוב ספר חדש במיוחד בשבילו. למעשה, המלך צריך להחזיק שני ספרי תורה, וזה הפירוש של המילים אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת. ספר אחד נשאר שמור בארמון, והספר השני מלווה את המלך לכל מקום שהוא הולך אליו, אפילו כשהוא יוצא למלחמה או יושב לאכול.
את הספר הזה אי אפשר לכתוב על סתם חומר פשוט, אלא עַל סֵפֶר שעשוי מקלף מהודר ומכובד. בנוסף, המלך לא מעתיק את התורה מכל ספר מזדמן, אלא מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. הוא חייב להעתיק את המילים מהספר המקורי והמדויק ביותר שנמצא בבית המקדש תחת השגחתם של הכהנים. כך המלך גם לומד מהם איך להנהיג, וגם זוכר תמיד לסמוך על ה' ולא רק על הכסף או הצבא שלו, מה שמבטיח שהמלכות שלו תהיה טובה ותאריך ימים.