תארו לעצמכם שאתם מקבלים את התפקיד הכי חשוב בעולם, להיות מלך. אולי נדמה שמלך יכול לעשות כל מה שמתחשק לו, לאסוף אוצרות בלי סוף ולחיות בפאר. אבל התורה מלמדת אותנו שלמלך ישראל יש גבולות ברורים, כדי לשמור עליו ועל העם שלו. המילה לּוֹ מדגישה שהחוקים האלה מיוחדים למלך. קודם כל, אסור לו להתחתן עם הרבה נשים רק כדי להראות כמה הוא חשוב וגדול. התורה מסבירה למה, וכותבת וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ. המילה יסור משמעותה לאבד את הריכוז או ללכת אחרי התאווה. אם המלך יהיה עסוק כל הזמן במשפחה ענקית, הוא יאבד את הריכוז והרצינות שצריך כדי לנהל את המדינה. חוץ מזה, יש סכנה שהנשים ישפיעו עליו לרעה ויגרמו לו לשכוח את ה'.
ומה לגבי כסף? התורה מצווה וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד. מלך הרי חייב כסף כדי להגן על המדינה, לבנות ולשלם לחיילים, ולכן התורה מוסיפה את המילה מְאֹד. מותר לו לאסוף כסף בשביל צורכי המדינה, אבל אסור לו לאגור אוצרות ענקיים רק בשביל עצמו. אם מלך אוהב כסף יותר מדי, הוא עלול לקחת מיסים כבדים מהאזרחים ולהקשות עליהם מאוד. הוא גם עלול להפוך לגאוותן ולחשוב שהכסף הוא מה ששומר עליו, במקום לבטוח בה'. אפילו שלמה המלך, שהיה החכם באדם, חשב שהוא מספיק חכם כדי לאסוף הרבה כסף ונשים בלי שזה יפגע בו. אבל בסוף גם הוא נכשל, והדבר הביא לצרות גדולות בממלכה. התורה מראה לנו שהחוקים של ה' נועדו לשמור על כולם, אפילו על המלכים החזקים ביותר, כדי שיישארו צנועים וידאגו באמת לעם שלהם.