דברים, פרק י״ז, פסוק י״ד

מינוי מלך בישראל מתאפשר רק לאחר סיום כיבוש הארץ והתבססות בה, כפי שעולה מהתנאי כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ וכן וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ, כדי להבטיח שהעם יכיר בניצחונותיו של ה' וכדי לאפשר יציבות מדינית. ההכרזה וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ, שמשמעותה בקשה למנות שלטון יחיד, נתפסת כמצוות עשה המוטלת על העם, או לחלופין כרשות שניתנה מראש עקב הנטייה האנושית למרוד בהנהגה אלוהית ישירה. הדרישה למלך כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי מבטאת רצון לחקות את המבנה הצבאי והפוליטי של העמים השכנים. ואולם, בניגוד לשליטי הגויים הנשפטים על פי כוחם החומרי, מלך ישראל מוגבל בכוחו, כפוף לחוקי התורה, וסמכותו נובעת אך ורק מבחירת ה'.