דברים, פרק י״ז, פסוק ד׳

כאשר נמסרת עדות לבית הדין, וְהֻגַּד לְךָ, חובה על הדיינים להקשיב ולנהל דיון משפטי, וְשָׁמָעְתָּ, מבלי לחשוש שמדובר בלשון הרע. על השופטים לבצע חקירה פורמלית ומדוקדקת מאוד של העדים, וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, מתוך תחושה שה' נמצא מולם בשעת הדין. התביעה תתבסס רק אם יתברר כי נָכוֹן הַדָּבָר, כלומר שדיבורם של העדים תואם לחלוטין וללא סתירות לאחר הבדיקות הצולבות. חומרת המעשה נובעת מכך שנֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, עם שכרת ברית עם ה', והליך חקירה מורכב זה נוהג בכל מקום מושבם וייחודי רק להם. ישנה מחלוקת אם הליך זה חל על כל החיים בקרב העם כולל גרים ועבדים, או שהוא מחריג אותם.