התגשמותן המוחלטת של הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה לאורך ההיסטוריה, מתקופות של שגשוג ועד לחורבן, נועדה לכוון את העם אל התכלית הראויה. ההשוואה בין פסגת ההצלחה בעבר לבין עומק השפל בגלות גורמת לאדם לעצור לחשבון נפש, וכך מתקיים וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ מתוך חרטה פנימית והכרה בטעות. התעוררות ראשונית זו צפויה להתרחש בעוד העם מפוזר באופן חסר תקדים בְּכׇל הַגּוֹיִם, לעיתים אף בסתר ובלב פנימה. אף על פי שה' הִדִּיחֲךָ והרחיק אותך ממקומך הטבעי, אין מדובר בניתוק מוחלט אלא בהרחקה מושגחת; ה' ממשיך להעניק רגעי ברכה בתוך החשכה כדי למנוע ייאוש, וממתין שהעם ייזום את החזרה אליו כדי שיוכל לגאול אותו.
דברים, פרק ל׳, פסוק א׳
פרשת נצבים
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.