נסו להיזכר ברגע שבו עשיתם משהו כשאף אחד לא היה בסביבה. אולי הייתם בטוחים שזה סוד שיישאר רק שלכם. בסוף מגילת קהלת אנחנו לומדים משהו חשוב מאוד, ה' רואה ובוחן את הכול. כשהפסוק אומר כָּל מַעֲשֶׂה, הכוונה היא לפעולות הרגילות והגלויות שאנחנו עושים. אבל ה' לא מסתכל רק על מה שרואים מבחוץ, אלא גם עַל כָּל נֶעְלָם. אלו הם הדברים הנסתרים, כמו המחשבות שלנו, הכוונה האמיתית שבלב, או אפילו דברים שעשינו בטעות ובכלל לא שמנו לב, כמו למשל אם גרמנו למישהו לחוסר נעימות בלי להתכוון.
הפסוק ממשיך ואומר שהמשפט של ה' הוא אִם טוֹב וְאִם רָע. רגע, למה שמישהו יישפט על מעשה טוב שהוא עשה? ההסבר הוא שלפעמים אנחנו עושים מצווה, אבל מעורב בה משהו קצת פחות טוב. למשל, אם אדם נותן צדקה לעני, זה מעשה נפלא. אבל אם הוא עושה את זה מול כולם מתוך גאווה, והעני מתבייש, אז בתוך המעשה הטוב הזה התערב משהו רע, וה' בוחן גם את זה.
בגלל שהפסוק הזה מדבר על משפט והוא קצת מחמיר, וכך ממש מסתיים הספר, יש מנהג מיוחד בבתי הכנסת. כשמסיימים לקרוא את קהלת, חוזרים שוב על הפסוק הקודם, כדי לסיים את הקריאה באווירה טובה וחיובית.