קהלת, פרק ז׳, פסוק א׳

ערכו האמיתי של האדם נמדד במורשתו המוסרית, ולכן טוֹב שֵׁם הנרכש בזכות מעשים טובים והגינות עולה על יוקרתו של מִשֶּׁמֶן טוֹב. בעוד ששמן הוא זמני, חומרי ונקנה בכסף, השם הטוב פתוח לכל אדם, נשמר לנצח, מגן על בעליו ומרומם אותו אל ה', ויש המפרשים כי הוא נובע מכך שהאדם מאיר את העולם בדומה לשמן. מתוך כך מתברר כי וְיוֹם הַמָּוֶת עדיף מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, שכן ביום הלידה עתידו של התינוק נסתר, ואילו בסוף חייו השם הטוב מובטח ואינו יכול עוד לאבד. יום זה אינו חידלון אלא מעבר למנוחה ולשכר רוחני, ולעיתים רק לאחריו מתגלית במלואה גדולת האדם, כהשלמה טבעית של שנות החיים שהוקצבו לו מראש.