האדם מפנה את פניו ומחשבותיו, בבחינת סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי, כדי לחפש ולבדוק, וְלָתוּר, אחר חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן המקיפים את המדעים, יכולת ההסקה השכלית וההבנה של סודות התורה וטעמי המצוות. כדי להעריך את החכמה מתוך הניגוד שלה, החקירה פונה גם אל התהומות ההפוכים, וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת. בדיקה זו נועדה לעמוד על טיבה של הטיפשות, שהיא כֶּסֶל, ושל השטות, הַסִּכְלוּת, המובילה לשיגעון וטירוף של הוֹלֵלוֹת. בחינה זו חושפת כי שכל משובש והיעדר דעת הם הגורמים הישירים לחטאים ולמעשים הרסניים, החל מבלבול של כפירה ועד להימשכות חסרת תועלת אחר פיתויים.
קהלת, פרק ז׳, פסוק כ״ה
סַבּ֨וֹתִֽי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חׇכְמָ֖ה וְחֶשְׁבּ֑וֹן וְלָדַ֙עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל וְהַסִּכְל֖וּת הוֹלֵלֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.