קהלת, פרק ז׳, פסוק כ״ה

קרה לכם פעם שהבנתם מה הדבר הנכון לעשות, דווקא אחרי שראיתם מישהו אחר עושה טעות מוחלטת? שלמה המלך, שהיה החכם באדם, רצה להבין את העולם בצורה העמוקה ביותר. הוא מעיד על עצמו ואומר סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי, כלומר הפניתי את המחשבות ואת תשומת הלב שלי, וְלָתוּר, שזה אומר לחפש ולבדוק היטב. הוא רצה למצוא חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן, כלומר לא רק לדעת דברים פשוטים, אלא ממש לחשוב לעומק, להפעיל את השכל ולהבין דבר מתוך דבר. אבל אז הוא עשה משהו מפתיע, הוא החליט לחקור גם את הצד ההפוך וביקש וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת. המילים האלו מתארות התנהגות של טיפשות, שטות, בלבול ושיגעון. למה שמלך כל כך חכם ירצה לחקור התנהגות רעה וטיפשית? שלמה המלך הבין שלפעמים, דווקא כשבודקים את החסרונות והנזקים שיש במעשים רעים ובחוסר חשיבה, אפשר להעריך ולהכיר הרבה יותר טוב את החכמה. כשרואים מקרוב כמה בלבול נוצר מתוך שטות, מבינים עד כמה חשוב ללמוד, להיות חכמים ולבחור בדרך הטובה והנכונה.