קרה לכם פעם שמשהו לא הסתדר בדיוק כמו שרציתם, ומיד הרגשתם איך הכעס מטפס לכם בגוף וגורם לכם לרצות לצעוק או להגיב מיד? החכמה מלמדת אותנו להיות סבלניים ולא להגיב בפזיזות. המילה תְּבַהֵל פירושה תמהר. לכן, ההוראה אַל־תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס מזהירה אותנו לא לתת לעצמנו לכעוס בקלות, ולא למהר להראות את הכעס שלנו החוצה. נכון שלפעמים כשאנחנו מתפרצים זה נותן לנו הרגשת שחרור באותו רגע, אבל אדם חכם בוחר לשתוק כשהוא רוגז כדי להמשיך לחשוב בצורה צלולה והגיונית.
הסיבה לכך מופיעה מיד לאחר מכן: כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. כעס מהיר שאי אפשר לעצור הוא תכונה של אנשים שוטים וטיפשים, שלא מבינים שההתפרצות הזו רק תגרום להם לבושה מול הסביבה. חוץ מזה, הכעס לא באמת עוזר, והוא בעיקר פוגע באדם הכועס עצמו. זה ממש כמו אדם שיורק למעלה והרוק נופל בחזרה על הפנים שלו. כשמישהו כועס כל הזמן, פשוט לא נעים להיות בחברתו. הוא מרחיק ממנו חברים ואנשים שלומדים איתו, והבדידות הזו גורמת לו לבלבול ולשכחה של כל מה שהוא למד.