קהלת, פרק ז׳, פסוק ח׳

אַחֲרִית דָּבָר, התוצאה הסופית של תהליך, טובה מֵרֵאשִׁיתוֹ הלוטה בערפל, שכן רק בסוף מתברר טיבו האמיתי של העניין, וזאת בתנאי שהעשייה נבעה מראשיתה מכוונות טהורות. כדי לזכות לאותה תוצאה חיובית נדרשת סבלנות, ולכן אדם אֶרֶךְ־רוּחַ, המשהה את כעסו ורוגזו, עדיף על אדם מִגְּבַהּ־רוּחַ ובעל גאווה. הגאוותן נוטה לריב במהירות ונותר תקוע בראשיתו של סכסוך שתוצאתו עלולה להיות מבישה, בעוד שהסבלן ממתין שהכעס ישקע ומביא את ההתמודדות לסיום רגוע ומוצלח. בנוסף, מידת הסבלנות מאפשרת לאדם לשאת ייסורים זמניים מתוך תקווה לטובה שתבוא, וכן להפגין הבנה כלפי חולשותיהם של אחרים במקום לגבור עליהם בכעס.