אסתר, פרק ה׳, פסוק ג׳

חשבתם פעם כמה אומץ צריך כדי להיכנס למקום שהכניסה אליו אסורה בהחלט? זה בדיוק מה שעושה אסתר כשהיא מגיעה פתאום אל החצר הפנימית של ארמון המלך. המלך אחשורוש רואה אותה מבוהלת, עצובה ורזה בגלל הצום, אבל בעיניו היא נראית יפה מאי פעם. הוא מבין מיד שקרה משהו רציני מאוד ושאסתר לא הגיעה סתם כך. לכן הוא פונה אליה ושואל אותה שתי שאלות. קודם כל הוא שואל מַה־לָּךְ, כלומר מה קרה לך עכשיו, מאיזו צרה את מנסה להינצל ומי הכעיס אותך. מיד אחר כך הוא שואל וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ, כלומר איזו טובה או מתנה את רוצה שאעשה למענך בעתיד. המלך מבטיח לה וְיִנָּתֵן לָךְ, הבטחה שכל מה שתבקש יקוים במלואו. כדי להראות לה כמה הוא מוכן לעזור, הוא מבטיח לתת לה הכל עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת. למה דווקא חצי? כי המלך מבין שאם הוא ייתן לה יותר מחצי מהמלכות שלו, הוא כבר לא יהיה המלך בעצמו. הוא מציע לה את הכי הרבה שאפשר, כל עוד הוא נשאר השליט. למרות ההבטחה הענקית הזו, אסתר לא מבקשת מיד את מה שבאמת חשוב לה. היא חכמה ובוחרת לחכות ולהזמין את המלך ואת המן למשתה. היא עושה את זה כדי שהיהודים לא יחשבו שהכל כבר בסדר ויפסיקו להתפלל אל ה', וגם כדי לגרום להמן להרגיש מאוד גאה וחשוב, בדיוק רגע לפני שהכל יתהפך עליו.