אסתר, פרק ח׳, פסוק ט״ו

לאחר שהמתין בארמון עד שספרי ההצלה יישלחו, וּמׇרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ כדי להראות את ניצחון הצדק. כגמול מאת ה' המהפך את סממני אבלותו, הוא הופיע בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת הראוי למלך, שהיה עשוי תְּכֵלֶת וָחוּר שהם צבע יוקרתי ואריג משי לבן ומשובח. במקום האפר הונחה על ראשו או נישאה מעליו כחופה וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, והוא התעטף במעיל עליון שהוא וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, העשוי פשתן מצרי דק ואריג אדום. בתגובה להסרת האיום, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, כאשר היהודים ושאר תושבי העיר ביטאו את אושרם הפנימי ואת צהלתם החיצונית בהארת פנים, ללא ריקודים פומביים מפאת כבוד המלוכה.