העם היהודי הופך מקורבן הנתון לגזירת כליה לגורם פעיל המקבל סמכות מלכותית להגן על עצמו. לאחר המתנה מכוונת שנועדה לשדר יציבות שלטונית ולאפשר לשליחי המן לחזור, זומנו סֹפְרֵי־הַמֶּלֶךְ החדשים שהחליפו את בני המן שהודחו בָּעֵת־הַהִיא. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא־חֹדֶשׁ סִיוָן, ששמו לקוח מהשפה הכשדית, ניסח מרדכי פקודה המורה למושלי המחוזות, הם וְהַפַּחוֹת, ולשרים הפזורים עד מֵהֹדּוּ שבקצה הצפוני של המלכות, לסייע ליהודים. כדי למנוע התחמקות ואי הבנה, האיגרות תורגמו לכל אומה באותיותיה כִּכְתָבָהּ ובשפת הדיבור שלה כִּלְשֹׁנוֹ, ונשלחו ישירות אֶל־הַיְּהוּדִים. משלוח האיגרות אליהם כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם מעיד כי למרות הגלות, היהודים לא נטמעו ושמרו על זהותם הייחודית ועל השפה העברית.
אסתר, פרק ח׳, פסוק ט׳
וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.