שמות, פרק ל״ה, פסוק ל״ג

הקמת המשכן דרשה שילוב של מיומנות כפיים ותכנון רעיוני, הבא לידי ביטוי במלאכות כגון וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, שמשמעותו ליטוש אבני חן ושיבוצן, וכן וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ. למרות היותו האומן הראשי, המילה בְּכָל מלמדת כי בצלאל לא ביצע את העבודה לבדו, אלא החל בה ומסר את המשכה לאחרים. ייחודו התבטא ביכולתו לַעֲשׂוֹת כל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת, שכן בניגוד לאומנים אחרים הוא הצטיין בהמצאה הרעיונית ובהפיכתה המודעת למציאות אומנותית. ממושג זה נלמד יסוד הלכתי, לפיו איסורי שבת חלים רק על מלאכה שנעשית מתוך כוונה ותכנון מראש, בדרך רגילה ומתקנת ולא בדרך של קלקול.