התורה אוסרת במפורש להדליק אֵשׁ בשבת כדי להבחין בינה לבין החגים שבהם הדבר מותר לצורך הכנת אוכל, וכדי למנוע הכנת תשתית למלאכות אחרות. הדגשת המילים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מלמדת שהאיסור חל על עצם פעולת ההדלקה ביום המנוחה, אך מותר להשאיר אש שהודלקה מבעוד יום. ציווי זה תקף בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, כלומר במרחב הפרטי ובבתי הדין שבהם נאסר לבצע עונשי מוות בשבת, אך אינו חל על בית המקדש שבו הותרה אש למזבח. מבחינה הלכתית ישנה מחלוקת אם ההבערה הוזכרה בנפרד כמודל המחייב כפרה על כל מלאכה בפני עצמה, או כדי ללמד שאיסור זה קל יותר ועונשו פחות. מעבר למשמעות הפיזית, זוהי קריאה פנימית לאדם שלא להבעיר בביתו את אש הכעס והמריבה ביום המנוחה.
שמות, פרק ל״ה, פסוק ג׳
פרשת ויקהל
לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.