משה מפרט בפני העם את רשימת חלקי המשכן באריכות רבה יותר מזו שנאמרה לו במקור, וזאת כדי להמחיש את גודל המלאכה ולעודד את העם להביא נדבה גדולה [מלבי"ם, ביאור יש"ר]. בפירוט זה בולט שינוי מהותי בסדר הדברים: בעוד שה' ציווה את משה קודם על הכנת הכלים ורק אחר כך על המשכן, כאן משה מקדים את מבנה המשכן לכלים. הסיבה המעשית לכך היא טענתו של בצלאל כי דרך העולם היא לבנות קודם בית ורק אז להכניס לתוכו כלים. ברמה הרוחנית, שינוי הסדר נובע מחטא העגל; לפני החטא היו ישראל במדרגה רוחנית עליונה של "נשואים" לה', ולכן הכלים הפנימיים והקדושים יכלו להיעשות קודם ולהיות גלויים לעין כל. לאחר החטא, ירדו מדרגתם ונזקקו לצניעות והסתרה, ולכן היה הכרח להקים קודם את המבנה החיצוני שיסוכך ויסתיר את הכלים [ברכת אשר].
רוב הפרשנים מסכימים כי אף על פי שהמילה "משכן" משמשת לרוב לתיאור המבנה כולו, בפסוק זה היא מציינת חלק ספציפי, שכן הכתוב מחלק את קירוי המבנה לשלוש שכבות נפרדות:
אֶת הַמִּשְׁכָּן – אלו היריעות התחתונות והמפוארות הנראות מתוך חלל המבנה [רש"י, גור אריה, משכיל לדוד].
אֶת אָהֳלוֹ – זוהי השכבה האמצעית המשמשת כגג, העשויה מיריעות עיזים [רש"י, ביאור יש"ר].
וְאֶת מִכְסֵהוּ – השכבה העליונה העשויה מעורות. העובדה שהמילה נכתבה בלשון יחיד, רומזת לדעה כי לא היו שני מכסות נפרדים, אלא מכסה אחד שהיה מורכב חציו מעורות אילים מאדמים וחציו מעורות תחשים [משכיל לדוד, ברכת אשר].
השימוש החוזר והמשתנה במילים "את" ו-"ואת" לאורך הפסוק אינו מקרי, אלא מצביע על היררכיה של קדושה וחשיבות. תוספת האות וי"ו ("ואת") משווה את הפריט לאיבר שקדם לו באותה דרגת חשיבות, בעוד שהמילה "את" (ללא וי"ו) מסמנת ירידה למדרגת קדושה נמוכה יותר. כך, יריעות המשכן התחתונות הן העליונות ביותר, האוהל והמכסה שווים זה לזה אך נמוכים מהמשכן, וכן הלאה עד לאדנים [אור החיים].
לאחר פירוט השכבות, עובר הכתוב למסגרת המבנה:
אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו – הווים המחברים את היריעות, וקרשי העץ של קירות המשכן [אבן עזרא].
אֶת בְּרִיחָו – המוטות שחיברו וייצבו את הקרשים. המילה נכתבת בכתיב חסר כיחיד (בריחו), אך נקראת במסורת הקריאה ברבים (בריחיו). הכתיב בלשון יחיד בא לרמוז על "הבריח התיכון", המוט המרכזי שעבר לאורך כל הקרשים והחזיק אותם באורח נס, ללא צורך בעזרת אדם [מנחת שי, חזקוני, פרדס יוסף].
אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו – העמודים והבסיסים שלהם (האדנים), אשר נועדו להחזיק את הפרוכת המבדילה ואת מסך הפתח [אבן עזרא].