שמות, פרק ל״ה, פסוק א׳

למחרת יום הכיפורים, לאחר שה' סלח על חטא העגל וחידש את הברית, וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה בדיבורו את העם כדי לצוות עליהם על הקמת המשכן. הוא אסף אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כולל נשים וטף, במטרה לאחד את האומה הטהורה ולהשכין שלום, כדי שהמקדש ייבנה ללא גזל ומחלוקת. אז וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם משה כי אֵלֶּה הַדְּבָרִים הכוללים את ציווי מלאכת המשכן, כרוכים יחד עם אזהרה חמורה על שמירת השבת. משה הדגיש כי למרות ההתלהבות לבנות את המשכן שה' ציווה, מלאכת הבנייה אינה דוחה את יום המנוחה. ההוראה לַעֲשֹׂת אֹתָם מתייחסת לעבודות יצירה המותרות רק בששת ימי החול, בעוד ההימנעות ממלאכה בשבת מבטאת את קבלת מרות ה' ומהווה כפרה לעם.