שמות, פרק ל״ה, פסוק י״ז

מערכת החצר שימשה כמרחב המעבר בין מחנה ישראל לקודש, והיא מורכבת ממרכיבים שונים ובהם אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, שהם וילונות החצר, וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, וילון רחב שנפרש בצידה המזרחי. ההתייחסות הכפולה בלשון זכר ונקבה בצירוף אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ נובעת מכך שעצמים דוממים יכולים להופיע במקרא בשני המינים, או משום שלשון הזכר מוסבת על הקלעים ולשון הנקבה על החצר עצמה. לצד ההסבר התחבירי, שילוב המינים מבטא את המבנה הפיזי שבו האדנים משמשים כבית קיבול לעמודים הנכנסים לתוכם. מבחינה רעיונית, החצר פועלת כמרחב כפול המקבל שפע מן השמיים ומשפיע אותו הלאה אל העם, תוך שהיא מזמינה כל אדם להתחיל את מסעו הרוחני פנימה אל הקודש.