יחזקאל, פרק ב׳, פסוק ג׳

Ezekiel 2:3Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גּוֹיִ֥ם הַמּוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָרְדוּ־בִ֑י הֵ֤מָּה וַֽאֲבוֹתָם֙ פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד־עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

ה' ממנה כעת את הנביא לשליחות באומרו שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, במטרה להתרות בגולי בבל וביושבי ירושלים כדי שידעו שנביא היה בתוכם. העם מכונה בלשון רבים גּוֹיִם, משום שהם מפוצלים לשבטי יהודה ובנימין, דומים לעמים רבים בעבודת האלילים שלהם, ומשלבים את עקשנות ישראל עם מעשי אומות העולם. הפסוק מדגיש כי הם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי, שכן הם פרקו עול מלכות שמים לחלוטין, וזאת כהמשך לכך שהֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי, אלא שהבנים החמירו את חטאי האבות הכלליים לכדי מרד של ממש. רצף היסטורי זה של חטא ומרידה נמשך ללא הפסקה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר עד מהותו וגופו של יום זה ממש.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.