יחזקאל, פרק כ״ט, פסוק ט׳

חורבנה של מצרים בא עליה באשמתו הישירה של פרעה, אשר התגאה והחשיב את עצמו לאל. כעונש על כך תהפוך אֶרֶץ מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה, כאשר עריה ייהרסו לחלוטין והארץ כולה תסבול מדרגת חורבן חמורה של יובש ושיממון במקום שפע היאור. מטרת העונש היא שמתוך המפלה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה', ויכירו בכך שהוא הנאמן לשלם גמול ולעשות משפט. העונש מגיע יַעַן אָמַר יְאֹר לִי, מתוך גאווה שהיאור קיים לצרכיו הפרטיים ואין לו צורך במטר מן השמיים, וַאֲנִי עָשִׂיתִי, בהכרזה שהוא זה שגידל את עצמו ושהמלכות שייכת לו בלבד לאחר שכבש אותה בכוחו.