הנביא מצטווה שִׂים פָּנֶיךָ עַל־פַּרְעֹה, כלומר לרכז את מחשבתו ולכוון את חזונו מרחוק אל מנהיגה של מצרים, שכינויו אינו שם פרטי אלא תואר שמשמעותו הבית הגדול. ההתמקדות בפרעה נובעת מכך שהחשיב את עצמו לאל ושלט בעוצמה רבה, ולכן מפלתו האישית משליכה בהכרח על העם כולו. עם זאת, ההוראה וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל־מִצְרַיִם מפרידה בין המלך להמוני העם כדי להתאים להם עונשים נפרדים בגין עבודתם הזרה. המלך שעבד ליאור ייענש דרך דגי הנהר, ואילו העם שעבד למזל טלה ייענש בהכרתת אדם ובהמה. הפנייה אל מצרים במילה כֻּלָּהּ מנוסחת בלשון נקבה משום שהיא מתייחסת למושג עדת מצרים, או רומזת לשר הרוחני העליון של האומה הנמשל לנקבה.
יחזקאל, פרק כ״ט, פסוק ב׳
בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֣ים פָּנֶ֔יךָ עַל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וְהִנָּבֵ֣א עָלָ֔יו וְעַל־מִצְרַ֖יִם כֻּלָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.