יחזקאל, פרק כ״ט, פסוק י׳

הפסוק מציג גזר דין אלוהי חמור המופנה כלפי מנהיג מצרים ומשאביה הלאומיים. הוא מתאר חורבן מוחלט וכללי שעתיד לשטוף את כל שטחה הגיאוגרפי של האימפריה.

בהכרזה הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל־יְאֹרֶיךָ, ה' מצהיר כי הוא יוצא להילחם נגד השליט המצרי ונגד מקורות המים שלו. משמעות הדבר היא החרבת מימי היאור והסרת השפע והטובה מהארץ [מצודת דוד]. חורבן מוחלט וכללי זה בא על מצרים בידי נבוכדנצר [מלבי"ם].

כדי להדגיש את עוצמת הפגיעה, הפסוק משתמש בביטוי לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה. המילה לְחָרְבוֹת נגזרת מלשון חורבן [מצודת ציון], והכפילות בפסוק נועדה להבהיר שלא מדובר בהרס רגיל, אלא בחורבן גדול מאוד של שממון מוחלט [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. לצד משמעות ההרס, יש המפרשים את המילה חֹרֶב גם מלשון יובש קשה [ביאור שטיינזלץ].

היקפו של החורבן יהיה כולל ויקיף את כל הארץ, כפי שמתואר במילים מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד־גְּבוּל כּוּשׁ. הפרשנים מסבירים כי פירוט זה מציג את גבולותיה של מצרים מקצה לקצה: מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה היא נקודת ההתחלה של גבול מצרים [מצודת דוד], ככל הנראה עיר הממוקמת בצפון הארץ, בעוד שגְּבוּל כּוּשׁ מציין את קצה גבולה הדרומי [ביאור שטיינזלץ].