מפלתם של פרעה וצבאו מומחשת באמצעות דימוי ציורי של דגים הנעקרים מסביבתם הטבעית ומושלכים אל יובש המדבר. הניתוק ממקור החיים שלהם, היאור, מבטיח את כיליונם המוחלט והמיידי.
הפועל וּנְטַשְׁתִּיךָ מבטא עניין של פיזור, השלכה ועזיבה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הצירוף הַמִּדְבָּרָה משלים את המשל: כשם שדגים אינם יכולים לחיות במדבר ומתים מיד עם עלייתם ליבשה, כך יושמדו פרעה ועמו לחלוטין [רש"י, רד"ק, צאינה וראינה]. מעבר למשל, הפרשנים מסבירים כי המשמעות המעשית היא תבוסה צבאית. הצבא המצרי יפוזר ולא יילחם מתוך ערים ומבצרים, אלא ייצא להילחם בכשדים בשטח הפתוח, ושם ימות בחרב [מלבי"ם, רד"ק].
בעקבות התבוסה, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל אל מותך בזמן המלחמה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. גורלם של החללים יהיה קשה במיוחד, שכן הם לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא שהנופלים לא יזכו לקבורה, אלא יישארו מוטלים בשדה. בתוך כך, יש המצביעים על דיוק לשוני בהבדל שבין שתי הפעולות, תוך הישענות על משל הדייג: בדרך כלל, תחילה מקבצים את הדגים יחד, ולאחר מכן אוספים ומכניסים אותם הביתה. הנבואה מדגישה כי חללי מצרים לא רק שלא ייאספו פנימה אל הקבר, אלא אפילו לא יקובצו יחד בשטח, משום שגופותיהם יופקרו ויהיו למאכל לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם [מלבי"ם].