יחזקאל, פרק כ״ט, פסוק י״א

ארץ מצרים תהפוך למדבר ציה שומם כל כך, עד כי לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ, שכן לא יימצא בה אפילו מרעה בסיסי. מתוך כך הארץ וְלֹא תֵשֵׁב, ותחדל לחלוטין מלהיות מיושבת באנשים למשך אַרְבָּעִים שָׁנָה. תקופה קצובה זו מהווה סגירת מעגל היסטורית וגביית חוב של שנות הרעב מימי יוסף. בחלומו של פרעה נגזרו ארבעים ושתיים שנות רעב על העולם כולו, אך מכיוון שרק במצרים הרעב פסק לאחר שנתיים בזכות הגעתו של יעקב, היא זו שנדרשת כעת להשלים את ארבעים שנות השממון הנותרות.