חשבתם פעם שחוב יכול לחכות המון שנים עד שצריך להחזיר אותו? זה בדיוק מה שקורה למצרים בנבואה הזו. הנביא מתאר שארץ מצרים תהפוך למקום כל כך ריק ושומם, עד שלֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ. לא יהיה בה אוכל או אפילו קצת עשב לחיות, ואף אדם לא יטייל בה. בגלל שיהיה שם כל כך יבש וריק, וְלֹא תֵשֵׁב, מצרים כבר לא תהיה מקום שאנשים יכולים לגור בו.
המצב הזה יימשך בדיוק אַרְבָּעִים שָׁנָה. למה דווקא ארבעים? כדי להבין את זה, אנחנו צריכים לחזור הרבה אחורה בזמן, לתקופה של יוסף ופרעה. באותו זמן נגזר שיהיה רעב ארוך מאוד של ארבעים ושתיים שנים. אבל בפועל, הרעב נמשך רק שנתיים ופסק מיד ברגע שיעקב אבינו הגיע למצרים. זה אומר שנשארו עוד ארבעים שנות רעב שלא קרו. עכשיו, ה׳ גובה ממצרים את ארבעים השנים האלה שהם נשארו "חייבים". ולמה רק מצרים צריכה להשלים את השנים האלו ולא שאר העולם? כי בזמן יוסף הרעב הפסיק מוקדם רק בתוך מצרים בזכות הגעתו של יעקב, ולכן רק הם צריכים להשלים את החוב הזה עכשיו.