יחזקאל, פרק מ״ג, פסוק ג׳

מראה המקדש העתידי שנגלה לנביא זהה לחלוטין לחזונות העבר שלו, ואף משתקף בפניו כבמראה פיזית. הוא משווה התגלות זו לכַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר־רָאִיתִי בְּבֹאִי לְשַׁחֵת אֶת־הָעִיר, כלומר לזמן שבו התנבא על החורבן וראה את כבוד ה' עוזב, וכן לחזון שחווה אֶל־נְהַר־כְּבָר, במשמעות של על הנהר בבבל. יש המסבירים כי חזרת המראות מוכיחה שחרון אפו של ה' חלף ושכינתו שבה להגן על ישראל, בעוד אחרים מפרשים כי החזון מרמז על שלבי ההיסטוריה, הכוללים גם את חורבן הבית השני וגלות נוספת. בתגובה לכך מתאר הנביא וָאֶפֹּל אֶל־פָּנָי, פעולה המבטאת השתחוויה והודיה על חזרת השכינה, או לחלופין צער עמוק על החורבן שעוד עתיד לבוא.