תארו לעצמכם איך זה מרגיש לעזוב מקום שאתם מאוד אוהבים. זה בדיוק מה שקורה ברגע מיוחד ועצוב בבית המקדש. הנוכחות של ה', שנקראת שכינה, מתחילה לעזוב את המקום הקבוע שלה, וזה סימן לכך שמשהו קשה עומד לקרות לבית המקדש. כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שזוהי השכינה ששרתה במקדש, נַעֲלָה, כלומר מסתלקת ומתרחקת מהמקום שלה. היא עוזבת את מקומה מֵעַל הַכְּרוּב, הכוונה היא למכסה של ארון הברית שעליו עמדו הכרובים מזהב. למרות שכתוב כרוב אחד, הכוונה היא לשניהם יחד. משם השכינה יורדת אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת, שזהו הפתח של קודש הקודשים, בדרכה החוצה. הצעד הזה הוא רק המסע הראשון מתוך עשרה שלבים שבהם השכינה עוזבת לאט לאט. אבל בדיוק כשהשכינה עומדת בפתח, ה' קורא אל הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים, שהוא איש שלבוש בבגדים מיוחדים ויש לו כלי כתיבה. ה' קורא לו דווקא עכשיו כדי שיהיה סנגור, כלומר מישהו שתפקידו להגיד דברים טובים וללמד זכות על עם ישראל בשעה הקשה הזו.
יחזקאל, פרק ט׳, פסוק ג׳
וּכְב֣וֹד ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נַֽעֲלָה֙ מֵעַ֤ל הַכְּרוּב֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עָלָ֔יו אֶ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּקְרָ֗א אֶל־הָאִישׁ֙ הַלָּבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר קֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמׇתְנָֽיו׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.