תארו לעצמכם שמישהו מחזיר לכם אוצר יקר וחשוב שהיה רחוק מכם המון זמן. כשמחזירים דבר כל כך יקר, לא סתם מעבירים אותו כבדרך אגב, אלא עושים זאת בצורה מסודרת, רשמית ומכובדת מאוד. כך בדיוק קרה כשהשלטון הפרסי החזיר ליהודים את כלי המקדש.
העברת הכלים נעשתה עַל יַד, כלומר בפקודתו הישירה של המלך או דרך השליח שלו. מי שקיבל את התפקיד האחראי היה אדם בשם מִתְרְדָת, שהיה הַגִּזְבָּר של המלך כורש, הפקיד המיוחד שממונה על שמירת האוצרות. בגלל החשיבות העצומה של כלי המקדש, הגזבר לא סתם מסר אותם, אלא וַיִּסְפְּרֵם - הוא מנה וספר את הכלים לאט ובזהירות, אחד לאחד, כדי להעביר אותם במספר מדויק.
הוא מסר את הכלים לְשֵׁשְׁבַּצַּר, שזהו בעצם זרובבל, אלא ש"ששבצר" היה השם הנוסף שלו בשפה הפרסית. הכלים נמסרו דווקא אליו מפני שהוא היה הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה, הראש והמנהיג של שבט יהודה, כדי שהוא ייקח את האוצר הקדוש הזה ויעלה אותו בבטחה בחזרה לירושלים.