תארו לעצמכם שהיה לכם אוצר יקר וחשוב מאוד שנלקח מכם לפני המון שנים והוסתר במקום לא טוב. איך הייתם מרגישים אם יום אחד מלך חזק היה מחליט להחזיר לכם אותו? כשעם ישראל חוזר סוף סוף לארץ ישראל, הוא לא חוזר בידיים ריקות. המלך כורש מחליט להשיב להם את כלי הקודש של בית המקדש שנלקחו מהם עשרות שנים קודם לכן.
אבל הייתה כאן בעיה. המילים וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו לא מדברות על כורש, אלא מזכירות לנו את מה שעשה נבוכדנצר מלך בבל בעבר. כשהוא גנב את הכלים מירושלים, הוא הניח אותם בתוך המקדש של האלילים שלו. בגלל שהכלים הקדושים היו כל כך הרבה זמן במקום של עבודה זרה, אי אפשר היה פשוט לקחת אותם ישר אל בית המקדש של ה׳.
לכן, המלך כורש הוֹצִיא את הכלים מתוך האוצרות של בית העבודה הזרה והעביר אותם אל האוצר של המלכות שלו. הפעולה הזו הייתה שלב הכרחי וחשוב. ברגע שכורש הוציא את הכלים מרשות האלילים, הוא בעצם ביטל את הטומאה שלהם. רק אחרי שהם עברו אל אוצר המלך, הם חזרו להיות טהורים ומוכנים לחזור לירושלים כדי לשמש שוב בקדושה בבית המקדש.