אברהם ניגש למלאכה בזריזות ובאומץ לב, ללא כל היסוס או תקווה נסתרת שה' יבטל את הציווי. הפעולה שבה וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ נעשתה בנפש חפצה ומתוך כוונה שלמה לקיים את הדברים בפועל. הוא לקח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, שהיא סכין השחיטה, כדי לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ על המזבח כדרך כל הקרבנות. אף שהשחיטה לא יצאה אל הפועל, ה' החשיב את המעשה כאילו הושלם במלואו בשל מסירותו המוחלטת של אברהם. בזכות נכונות זו, שבה גברה יראת ה' על אהבת הבן, עומדת לעם ישראל זכות כפרה בכל הדורות.
בראשית, פרק כ״ב, פסוק י׳
פרשת וירא
וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.