בראשית, פרק כ״ב, פסוק ד׳

ההגעה אל יעד העקדה התרחשה דווקא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בעקבות מסע שהוארך במכוון, כדי להעצים את הניסיון ולהוכיח שאברהם פעל ביישוב הדעת ולא מתוך התלהבות רגעית. לאחר הליכה מתוחה, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו מתוך תשוקה לקיים את ציווי ה' וחיפש את היעד. אז וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם בזכות כוח ראייה מיוחד שהעניק לו ה', וזיהה את ההר באמצעות ענן או עמוד אש שהופיעו עליו. מראה פלאי זה, שאותו יכלו לראות רק אברהם ויצחק ולא הנערים המלווים, נגלה אליו מֵרָחֹק, בדומה לזיו השמש שניתן להביט בו רק ממרחק. ראייה רחוקה זו אף מדגישה שה' לא קיצר עבורו את הדרך, אלא הניח לו להתאמץ ולהתגבר על כל המכשולים בכוחות עצמו.