בראשית, פרק מ״ה, פסוק כ״ב

רגע הפיוס בין יוסף לאחיו נחתם בהענקת בגדים וכסף, פריטים שבעבר עמדו במוקד השנאה וכעת משמשים לסגירת מעגל וסמל לכפרה. לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, כלומר זוג בגדים חדשים ומהודרים לכל אחד, כדי להחליף את בגדי הרועים שלהם ולפצותם על שקרעו את בגדיהם בצער. לעומתם, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, סכום שנועד לפצותו על עוגמת הנפש או להשוות את מעמדו לאחים שזכו מיוסף למחילת חוב באותו שווי על מכירתו לעבד. בנימין זכה גם לתוספת של וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת כפיצוי מרובה על סבלו, כמענה לצרכיו או כרמז נבואי לצאצאיו. העדפה זו נועדה לנסות אם האחים עקרו מליבם את הקנאה, ויש המסבירים שהכתיב החסר במילה חֲלִפֹת אצל בנימין מעיד שבגדיו היו פשוטים יותר, כך ששוויים הכולל היה זהה לחליפה היוקרתית שקיבל כל אח.