בראשית, פרק מ״ה, פסוק כ״ח

הבשורה על חיי יוסף משיבה לאב את רוח הקודש, ולכן הוא נקרא כאן יִשְׂרָאֵל, המשיג בנבואה שבנו שמר על צדקתו. בתגובה לתיאורים על שלטון יוסף במצרים, הוא מבטל את חשיבות השררה ומכריז רַב, כביטוי להסתפקות ושמחה על כך שעוֹד־יוֹסֵף בְּנִי חָי מבחינה פיזית ורוחנית כאחד. מתוך השתוקקות רגשית להתאחד עם בנו הוא מחליט אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת. יחד עם זאת, כוונתו היא לנסוע אך ורק כדי לראותו ולא להשתקע במצרים, שכן הוא חושש לעזוב את הארץ המובטחת ללא אישור מאת ה'.