הקריאה למשפחת יעקב להגר למצרים דורשת מהם לתעדף מסע הצלה מהיר על פני שימור רכושם. ההוראה וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס קושרת בין חוש הראייה לרגש החמלה המתעורר בלב, ומבקשת מהם שלא להסס או לחוש כאב על אובדן החפצים, ולכן עליהם לוותר עַל כְּלֵיכֶם הכבדים שעלולים לעכב את הדרך. אף שיעקב נהג להקפיד על רכושו מתוך ערך מוסרי של זהירות מגזל, הפעם עליו ועל משפחתו להשאיר את הכלים מאחור. הפיצוי לכך מופיע בהבטחה כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא, המבהירה כי המלך יעניק להם את מיטב השפע המקומי כאזרחים המשתקעים בארץ, ובכך תוגשם ללא כוונה הבטחת ה' הקדומה לאברהם.
בראשית, פרק מ״ה, פסוק כ׳
פרשת ויגש
וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־תָּחֹ֖ס עַל־כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ט֛וּב כׇּל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.