בראשית, פרק מ״ה, פסוק י״ח

פרעה מנצל את שנות הרעב כדי להכניס את משפחת יוסף תחת חסותו הישירה, וקורא להם וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם, כלומר את הנשים והילדים הקטנים, וּבֹאוּ אֵלָי. הוא מבטיח וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, כשהכוונה המעשית היא לארץ גושן, אף שייתכן שתכנן להעניק אותה רק כשטח מרעה ולהושיבם סמוך אליו בבירה. מבלי לדעת, פרעה רמז בהבטחה זו לעתיד הרחוק שבו בני ישראל ייצאו וירוקנו את מצרים מכל עושרה. לבסוף הוא מוסיף וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ, כאשר המונח חלב, המתאר במקור את החלק השמן והמובחר בבהמה, מושאל כאן לציון האזור הפורה ביותר והמשאבים השמורים של המדינה שיעמדו לרשותם.