כאשר יוסף מבחין שאחיו נרתעים לאחור מרוב פחד ובושה, הוא פונה אליהם בלשון רכה ומבקש גְּשׁוּ־נָא אֵלַי. ההתקרבות נועדה לאפשר לו לדבר בלחש כדי שהמצרים ובנימין לא ישמעו על המכירה, וכן כדי להראות להם שהוא מהול, כהוכחה ששמר על זהותו ושידון אותם ברחמים. משהתקרבו, הוא אומר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם כדי להעביר מסר של פיוס ואהבה, המעיד שאינו שומר טינה ועדיין רואה בהם אחים. לבסוף הוא אומר אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה לא כדי להאשים, אלא כהוכחה לזהותו באמצעות סוד שרק הם יודעים, תוך ציון העובדה שהם היו הגורמים העקיפים לירידתו למצרים.
בראשית, פרק מ״ה, פסוק ד׳
פרשת ויגש
וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.