בראשית, פרק מ״ה, פסוק כ״ד

כאשר יוסף נפרד מאחיו וַיְשַׁלַּח אותם, הוא מלווה בעצמו אֶת אֶחָיו אל מחוץ לעיר כדי להגן עליהם, כשהם יוצאים כולם יחד. לקראת צאתם וַיֵּלֵכוּ, הוא פונה אליהם: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. באזהרה זו הוא מבקש למנוע סערת נפש ומריבות, כדי שלא יאשימו זה את זה במכירתו, וכן מרגיע אותם מפחד השודדים שכן מעמדו כשליט מצרים מגן עליהם. בנוסף, הוא מזהיר אותם מפני פזיזות והסחת דעת, ומבקש שלא ישקעו בוויכוחים עיוניים שיעכבו אותם, ושלא ירוצו אל תוך הלילה מתוך להיטות להביא לאביהם את הבשורה, אלא יתקדמו במתינות.